נתחיל מזה שביום רביעי עליתי להר הבית...
אני ממליץ, לכל מי שמרגיש מנותק מהאבל ומהחורבן של תשעה באב, תנסו לעלות להר הבית בתור יהודי מאמין שומר מצוות. מובטח לכם שתרגישו את החורבן על בשרכם...
לא יאומן איזה חילול ה' מתחולל יום יום מזה שנים במקום חורבן בית קדשנו... ישיבת עתניאל נאלצה לחכות בכניסה להר הבית למעלה משעתיים וחצי ולהיכנס פנימה בקבוצות שלא עולות 14 איש לקבוצה, בזמן שלידינו נכנסו אלפי גויים בלי לקבל מבט נוסף...
בהר הבית עצמו אסור להשתחוות, אסור להתפלל, אסור להכניס תשמישי קדושה... מגוחך עד דמעות. כל זה בזמן שהתיירים מצטלמים על החורבות כאילו מדובר בצילום ליד מגדל אייפל בפריז, הילדים הערבים משחקים כדורגל ומרביצים האחד לשני בכל מקום והטרקטורים של הוואקף מחריבים לנגד עינינו את חלקת הר הבית עוד ועוד.
אפילו לקרוע את הבגד כאות אבל ולומר פסוקי "ברוך דיין אמת" על המקדש החרב אסור לומר בתוך אזור ההר. צריך לצאת החוצה ורק אז ניתן לבצע קריעה...
אין לי מספיק מילים כדי לתאר את הכאב שחווינו כולנו. אחת מהמטרות שלשמן הקמנו את אראל היא להעלות עוד את משמעות מרכזיותו של בית המקדש בחיינו ואת העובדה שמציאות של בית המקדש יש בכוחה לפתור את רוב הבעיות שבין עם ישראל לעצמו ובין עם ישראל לעולם. ברוך ה', יהודים וישראלים רבים מקדישים ממרצם ומזמנם למען בניין בית המקדש השלישי במהרה בימינו, ואני כולי תקווה שגם אני וחברי נתרום תרומה משמעותית לבניין הבית מבחינה תודעתית...
שבת עשיתי יחד עם אביץ וחברה שלו בבית של אושרי בתפוח. ביקור שאולי יזכה לסיקור בהזדמנות אחרת.
מעבר לכך, מתחיל ברוך ה' שבוע חדש, ופוסט חדש שלי בבלוג של אראל.
שיהיה לכולנו שבוע טוב ופורה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה