יום שלישי, 15 במרץ 2011

'מעגל הגיר הקווקזי'- מחזה מאת ברטהולד ברכט בביצוע הקאמרי. המלצה.

אתמול הייתי בערב הייתי בתאטרון ירושלים בהצגה של הקאמרי "מעגל הגיר הקווקזי" על פי המחזה המפורסם של ברטהולד ברכט.

במילה אחת, הוקסמתי. 

בזכות עיבוד גאוני מבחינת כתיבה, בימוי, תפאורה ועיבוד מוזיקלי, הפך מחזה מוזיקלי מוכר של ברכט, שידוע בהעדפה שלו לכתיבת מחזות היוצרים ניכור אצל הצופה וביקורת חברתית נוקבת (מחכים לגודו, לדוגמא) הצוות של הקאמרי עשה כאן עבודה מופלאה והפך את הסיפור למרגש, נוגע, מצחיק, מעניין ומרתק, תוך שהוא עדיין שומר על הביקורת החברתית שאני מעריך שברכט רצה שתתקיים בו.

מצאתי ביקורת על ההצגה כאן:

אני אישית הוקסמתי מכמות היצירתיות שראיתי על הבמה... קודם כל, הבחירה של הבמאי והתפאורנית הייתה שכל ההצגה מתרחשת מול הקהל, כולל מה שבאופן מסורתי קורה מאחורי הקלעים, כמו החלפת התלבושות בכל קטע.

הבמה עצמה היא משטח שחור הבנוי בשיפוע כלפי הקהל, כשמאחוריו קיר עץ שחור ובו דלת נפתחת.

קודם כל, קשה לי לתאר כמה הברקות של תאטרון חזותי היו שם... כוריאגרפיה מדהימה, חילוף קצבי ומהיר של ההצגה, משחקי תאורה נהדרים, וגולת הכותרת: העבודה עם הגיר. מסתבר שכל משטח הבמה איפשר לשחקנים לצייר עליו, כך שבמהלך ההצגה עצמה הם פשוט ציירו את הרקעים, את התפאורה, ואפילו את השבילים שבהם הלכו הדמויות... צריך לראות כדי לקלוט כמה התוצאה על הבימה מרשימה.

עוד דבר מבריק שהיה בהצגה הזאת הוא המוזיקה, שנכתבה על ידי קרן פלס המוכשרת מאוד ונוגנה באופן חי על הבמה, בלווית צוות של חמישה נגנים על הבמה, כשאחד מהם (הפסנתרן כמובן) המנהל המוזיקלי של המופע. 

סך הכל 12 שחקנים ו-5 נגנים על הבמה... גיליתי כל כך הרבה שימושים יצירתיים בכלים עצמם, שעל זה לבד יכולתי לכתוב מייל שלם...

וכל זה בלי לדבר על המשחק המדהים והמוצלח שהשחקנים עצמם ובייחוד שני השחקנים הראשיים, הביאו לבמה.



הכמות של היצירתיות, הרמה, האיכות כולן יחד, גרמו לי להיזכר למה מישהו רוצה לעסוק בתאטרון ובמקצועות הנלווים אליו כמקצוע... 

התלהבתי עד כדי כך, שאמרתי לעצמי שאם עד היום עולם המדיה והתאטרון היה זר לי, וזו ההצגה הראשונה שהייתי רואה בחיי, היא הייתה גורמת לי לעשות הסבה מקצועית ולעסוק בתאטרון.

ממליץ בחום ללכת ולראות כל עוד זה מציג! לא תתאכזבו!

אלעד.

אין תגובות:

פרסום תגובה