עידכונים מתחילת החודש...

וואו... אז איפה להתחיל? אולי בזה שחגגו לי יום הולדת בהפתעה במסעדה מקסימה בנס הרים, והאחיות היקרות שלי העלו את כל התמונות מהאירוע לפייסבוק...

אחר כך- שבת חתן לידידינו היקר צביקי נוימן, שהתחתן אתמול. הייתה שבת חברים נהדרת...

במוצאי שבת הלכתי להופעה של שלמה גרוניך בצוללת הצהובה בירושלים.
גרוניך, למי שלא יודע, הוא אחד האומנים המוערכים עלי ביותר באופן אישי, והמוזיקה שימשה השראה רבה עבורי בעבודות רבות של יצירת מוזיקה וצבירת מיומנות טכנית ותיאורטית במוזיקה בכלל.

הייתה הופעה נהדרת. מי שהיה בהופעות יודע שאחד הכיפים של האומן הווירטואוזי הזה הוא לשחק עם הקהל בקולות, להעלות אנשים לבמה ואף לנגן איתו יחד. הוא פשוט נהנה מהקהל והקהל נהנה ממנו.
איכשהו, גרוניך קלט אותי מהרגע הראשון בקהל והעלה אותי לשיר איתו את "בואי ילדה" שהיה מתוכנן לשיר אותו פעם אחת, אבל הוא כל כך התלהב שהוא ביקש ממני להישאר על הבמה ואז הוא ליווה אותי בקול שני... מאותו רגע במופע הוא זרק לי קומפלימנטים על קול שני כמעט בכל שיר ואף כיוון אותי לסייע לו עם קולות מאוד מסויימים במהלך חלק מהשירים. הייתה לי חוויה נהדרת, ובסוף המופע, שלמה התעניין וביקש ממני לשלוח לו שירים שלי במייל... :)

את יום כיפור עשינו אני וחברים מהשיעור בעתניאל בעיר תל אביב במקום שנקרא כך- 'המקום'- מרכז רוח ותרבות יהודית שממוקם במרכז העיר בפינת רחובות ברנר ואלנבי. ניגשתי לראשונה בחיי להתפלל תפילת כל נדרי וערבית של יום כיפור, פוסע בעקבות אבא שלי שעושה זאת כבר שנים רבות. התרגשתי מאוד, והתפילה הייתה מדהימה בזכות הקהל הרב שהתרגש איתי, דתיים ולא דתיים כאחד.
הייתה גם חוויה לראות את תל אביב עם חנויות סגורות ובלי מכוניות. רק אלפי אנשים על אופנים...
היה חזק, והיה נחמד לגלות מקום תרבות יהודית שנראה כל כך טוב... אולי אפילו נצליח לעשות שם הופעה פעם... ובעניין הזה, עיינו פוסט קודם לגבי הופעה שלי במוצאי שבת הקרוב...

חוץ מזה, אתמול הייתה חתונה ענקית של צביקי, והיום אני צריך להספיק לבנות את הסוכה, לעשות חזרות עם הלהקה, להפיק לטוביה רוזנפלד שיר ולסיים איור למקור לילדים... קטן עלי.. ;)

יום טוב לכולם, ובינתיים- חג שמח!

הופעה שלי בסוכות!

לכבוד חג הסוכות, החג שבו יוצאים מהבית אל הסוכה שבחוץ ומתחברים לטבע,החלטנו לארגן ערב של שירה בציבור תחת כיפת השמים.

במקום מוקף פרדסים וטבע,אבל מסודר ומאורגן,כמו שצריך.עם להקה מקצועית,סאונד איכותי,אנשים טובים

ואוירה שרק הטבע יכול לספק...

כל זה קורה במוצאי החג הראשון של סוכות ה3.10 החל מהשעה 21.30 ב"פרנויה" (המקום החדש לא איפה שהיה הישן) זה ליד מושב בצרה 5 דקות מרעננה

כניסה רק 40 שקלים הכניסה כוללת בירה ראשונה חינם!

הוראות הגעה:יורדים מכביש 4 במחלף הדרים בצומת הראשונה פונים שמאלה וישר עד הסוף.
מצורפת מפה למטה

חג שמח!

במוצאי שבת וחג ראשון של סוכות, 03 אוקטובר 2009‏ ט"ו תשרי התש"ע בשעה 21:30‏

עד יום ראשון, 04 אוקטובר 2009‏ ט"ז תשרי התש"ע בשעה 03:00‏

ב"פרנויה" ליד מושב בצרה 5 דקות מרעננה.

טלפון לבירורים:

	0546252045

בואו בהמוניכם!

איור לסיפורו של אביר 4 + הסיפור מאחורי הסיפור...

אין לכם מושג איזה סיפור היה לי מסביב לאיור הזה ולקודם... העורכות באו אלי עם מכתב תגובה נזעם שתובע צנזורה על סיפור אלים מדי ולבוש לא צנוע מספיק... זה היה די מביך ודי מרגיז, כי אני משקיע המון מאמצים בסיפור, וחלק גדול מהאנרגיה פונה כדי לעמוד בסטנדרטים (המחמירים מדי לטעמי) שהוצבו. כאשר אני אכניס תכנים שאינם חיוביים לתוך סיפור, אעשה זאת במשורה כיוון שגם אני לא מאמין בבוטות לשם בוטות אלא אך ורק כדי לשרת מטרה חיובית כלשהי... גם עולם הערכים שלי נוגד אלימות או חוסר צניעות.
כנראה לעיתון זה לא הספיק וכמעט סגרו לי פרק. כתבתי מכתב תגובה ארוך ויסודי לעורכות, ולאחריו לא נותר להן הרבה מעבר להסכמה איתי. הבעיה העיקרית שבגנה לא היו בעיות עם הסיפור הראשון (שהיה אנמי יחסית) לסיפור השני, שהתבגר רק במעט, היא שככל הנראה הקהל של מקור לילדים הפך דתי יותר. לדעתי זה חבל מאוד, כיוון שלעיתון מקור ראשון עדיין יש פוטנציאל להפוך לעיתון איכותי- של כולם.

הנה המכתב (אשמח לשמוע תגובותיכם):

אם לומר את האמת, אין לי מושג אפילו איך להתחיל לענות כמו שצריך על המכתב הזה... אבל אנסה כמיטב יכולתי לזגזג בין המישור העקרוני למישור הספציפי.

ראשית, במישור העקרוני:

גם בסיפור הקודם היה עיסוק בעקיפין בסיטואציות קשות יותר. אני לא יודע אם אתן זוכרות אותו, אבל היו שם מפלצות, וקרבות, ועבדות, ואימה, ופחד, ואנשים (רעים, אז מה?) שמתים. היו.

והיה ילד אחד קטן עם חלום גדול שניצח את כל הדברים האלו.
הסיבה שכל הסיפור עבד היא שלא משנה כמה גדול הצטייר הרוע, הטוב ניצח לבסוף, בגדול.

מדובר ביסוד בסיסי של כל סיפור מאז שניסחו את העיקרון ביוון העתיקה לפני אלפי שנים...

לגיבור יש מושא תשוקה- ובדרכו עומדים כוחות אנטיגוניזם (התנגדות) חיצוניים ופנימיים. הסיפור הוא על ההתמודדות של הגיבור עם כוחות האנטגוניזם על מנת להגיע למושא התשוקה שלו. זו הנוסחה הבסיסית העומדת בבסיסם של למעלה מ 90% מהסיפורים שסופרו אי פעם.

השימוש בסיפורי פנטזיה (והסיבה שאני אוהב אותם כל כך עד כדי כתיבת סיפורים כאלו) נועד בין השאר כדי לספק הסתכלות (ביקורתית לעיתים) על העולם שלנו מחד, ומצד שני, להשאיר את ההסתכלות ברובד מנותק כיוון שמדובר בעולם אחר.

אני לא מזלזל בקוראים ולא מנסה לדחוף להם בכוח שום תוכן שלילי. ההפך הוא הנכון...
יש משפט שאומר: "כששחקן מתכונן לעלות על במה לפני קהל, הוא לא מציץ בווילון אל הקהל- כי הקהל הוא האלוקים שלו עכשיו, ובאלוקים אסור להסתכל". באותו מובן, לי ככותב יש הערכה דומה לקוראים שלי. וכמי שמנסה להיות אומן טוב- אני מנסה לגעת בהם.

בכל סיפור טוב חייב להיות משהו שיעורר עניין ויפתח את העלילה. סיפור שלא מעורר עניין הוא לא סיפור ששווה לקרוא, גם אם המסרים שלו הכי טובים שיש- אף אחד לא יקרא אותם, וגם אם יקרא, לא סביר שיושפע מהם.

דומני שהשכלתן להבין זאת לא פחות ממני כאשר פרסמתן את הסיפור הקודם, וכך גם הקוראים, במודע או שלא במודע, שהגיבו בהתלהבות והמשיכו לקרוא ולשלוח אלי תגובות נלהבות...

סיפורו של אביר הוא סיפור פנטזיה חינוכי. סיפורו של אביר 2 גם הוא סיפור פנטזיה חינוכי- רק בוגר יותר. הרגשתי שהקוראים של העיתון (ובוודאי אלו שעקבו אחרי הסיפור המקורי) בשלים יותר לסיפור כזה.

הילדים היום לא חיים בוואקום. רובם המוחלט נחשף לתכנים קשים יותר הרבה לפני שהתחיל לקרוא כתב בכלל ועיתון ילדים בפרט, הן בטלוויזיה והן באינטרנט. אני מאמין, שאם אתה רוצה ליצור תיקון (ולא אעמיד פנים שכל היצירה נעשתה למטרה אלטרואיסטית כזאת, ובכל זאת, יש בה מימד כזה) אתה צריך לדבר בשפה ובגובה העיניים של מי שאתה מעוניין להשפיע עליו. מספר שמחפש להשפיע לא מחפש איך לדחוף מסרים. הוא מחפש איך לספר סיפור טוב. המסרים שטבועים בו כבר יכנסו בכל מקרה.

את סיפורו של אביר אני רואה כיצירה שעומדת בתווך. מצד אחד, לא מנותקת לחלוטין מכל הקשר תרבותי (ואין מה לעשות, סיפורת פנטזיה היא לא משהו שהגיע מבית ישראל סבא, למרות הדמיון החלקי לחלק מסיפורי התנ"ך והמדרשים) ומהווה פילטר מרוכך מאוד עבור קוראים שנחשפו אל חומרים דומים- ומקבלים משהו שאולי נראה כמו ומרגיש כמו, אבל יותר נקי, יותר איכותי, והרבה יותר עמוק וערכי. מצד שני, הריכוך מאפשר גם לקוראים שכביכול שמנותקים מהעולם הזה, חשיפה מדודה, מרוככת ועדינה דרך סיפור איכותי שמאפשר לחשוף את הקורא ליופי בכלים של עולמות הדמיון בלי להשחית אותו.

במאמר מוסגר: למיטב הבנתי- מקור ראשון הוא לא בשבע. הוא מציע אלטרנטיבה ערכית לכלל הציבור בישראל ולא מחפש להיות עיתון מגזרי. אני מאמין בערך הזה ולכן מרשה לעצמי לכתוב תוכן שמתאים גם לציבור כללי ולא רק לציבור מגזרי קטן ומסוגר (שבכל מקרה לא מעוניין באמת במה שיש לעיתון בכלל ולי בפרט להציע)

אגב, רק לידיעה, על הסיפור הקודם קיבלתי הרבה משובים שמרוב ריכוך העלילה, נפגעה מאוד הדרמטיות שלו. (לא שזה יגרום לי להתפשר על עקרונות וערכים שהצבתי לעצמי בכתיבה...)



במישור הספציפי...

ראשית, כן. סער התבגר והוא לא חוזר להיות ילד בן 12-13 כמו בסיפור הקודם (ולא בן 10 כמו שכתבתם)

שנית, גם בסיפור הנוכחי הולכים להיות חלקים מאיימים ומפחידים.

שלישית. באופן כללי אני משתדל לצמצם את רמת האלימות הגלוייה למינימום גם בכתיבה, ומשאיר אותה לרוב ברמת רמיזות בלבד, שאפשר לפרש אותן לכאן ולכאן. יתכן מאוד (ובעניין הזה אני מסכים אתכן כעורכות) שיתכן והיה מקום להקל בחלק מהניסוחים, ועשיתי זאת עכשיו... העלמתי את ההרג לחלוטין מהפרק, ומכל הפרקים הבאים...

רביעית- לא יהיו יותר איורים בהן יראו דמויות לא לבושות.

מצורף כאן קובץ מתוקן של הפרק.

אני מקווה שבזה יסתיים העניין. כמויות כאלו של אנרגיה ועבודה לא מוצדקות בתשלום כל כך מינורי...

יום טוב, שנה טובה וחתימה טובה ובהצלחה.

העדפתי שלא לצרף את המכתב עליו נעשתה התגובה.

שאלו יהיו הצרות שלנו... -_0

חוזר לעבוד. יום טוב לכולם!

סקיצה להרשלה

האשימו אותי שאני לא מעלה מספיק סקיצות ורק איורים גמורים. אז הנה...

ודרך אגב- שנה טובה ויום הולדת שמח! היום אני בן 23!

סיפורו של אביר- איור פרק שלישי

לפני העיתון... לפני הפרסום. סתם כי אני אוהב אתכם. (;

אבל לא לצפות שזה יקרה כל שבוע... צריך לשמור על סודיות אתם יודעים...

סיפורו של אביר 2- איור פרק שני

שלום ושבוע טוב לכל הצופים! סיפורו של אביר הופיע השבת בעיתון מקור לילדים ובכך התחיל למעשה את ההרצה של העונה השנייה! שיהיה המון בהצלחה! בשבועות הקרובים יעלה בע"ה אתר לסיפורו של אביר ותתחלנה פעולות נמרצות לקראת הוצאת הספר של הסיפור הראשון.
הנה האיור שיופיע בסיפור של גליון ראש השנה. מפאת קוצר הזמן אני לא מעלה כרגע את התהליך, אם כי יתכן שיועלו בונוסים בהמשך:

סער והמורה האביר שלו, גאבין גאסט, נתקלים במארב של קבוצת שודדים! איזה סיכוי יש להם? (לשודדים...)

והנה גם הדיון הרשמי באתר מקור לילדים.

חדשות נוספות: ביום חמישי הקודם הייתה הופעת פלייבק נוספת בפונדק שאני הייתי המנהל המוזיקלי שלה. הרכב השחקנים היה שונה (אלחנן אבן חן, מאיר, ודן סודרי) והנושא בגדול היה 'סליחה'.

בעיני, היה פחות פלייבק איכותי ויותר אימפרוביזציה מטורפת ומצחיקה מאוד, אבל כנראה זה מה שהקהל רצה וזה מה שהוא קיבל. מקווה למופעים נוספים בקרוב.

הרשל'ה קיבל פרסום אדיר השבת בעלון מעייני הישועה ואני מקווה שהוא ימשיך ויתפתח יפה בקרוב. כבר עכשיו אפשר לשמוע באתר את הקול שלי, מדובב את הרשל'ה...

במוצאי שבת נפגשנו כל המשפחה עם בן דוד שלי מארצות הברית, גרג (הידוע כאן בשם העברי 'גדעון') וכדי לגוון מסתם מסעדה בנאלית ומשעממת- הלכנו לבאולינג בירושלים... הנה האלבום בפייסבוק.

שיהיה לכולנו שבוע טוב, וכתיבה וחתימה טובה לקראת ראש השנה הבא עלינו לטובה!

נ.ב.

אני מחפש כעת עבור מחירים טובים לסינטיסייזר M3 בגרסת ה-88 קלידים ואורגן PA2X Pro, שניהם של חברת Korg. כל מי שבעניין ויודע על משהו מהסוג הזה או מעוניין למכור בפחות מה- 20000 ש"ח שדורשים עבור כל אחד מהם בחנות, מוזמן לפנות אלי.

כמו כן, אני מחפש אחר מתופף וגיטריסט איכותיים באזור ירושלים עם ראש טוב, כישרון שצמא לקהל ומוכנות להשקיע זמן כדי להתחיל להופיע באירועים, וגם ליצירת חומר מקורי. אם אתם חושבים שאתם עונים על הדרישות, השאירו לי מייל ואחזור אליכם בהקדם.

גבעת@שומ.קום מתחיל!!!

הקומיקס עוקב אחר עלילותיהם של שני תיכוניסטים בדרכם להקים גבעה בארץ ישראל מתוך רצון לתקן עולם במלכות שד-י,
רק שמשהו קצת מתפקשש בדרך...

הדף הנוכחי הוא אחד משלושה המהווה הקדמה לסיפור (שמעבר אליה ולמעט ספיישלים למינהם יסתכם בסיפורי "וואן שוט" העומדים בפני עצמם לכל גיליון )

הקומיקס הוא סאטירי הומוריסטי באופיו.
הדמויות הפועלות:

חנן: ידוע גם בתור ה'חנן'... גאון צעיר ומופנם שמדבר בעיקר עם המחשב שלו, אגסי. וכתוצאה מכך יש לו קושי בתקשורת עם אנשים אחרים והוא נוטה לדבר בשפת מחשבים שלא רבים מבינים (מה שמוביל ללא מעט סיטואציות קומיות). הוא מגיע לגבעת שומ.קום לאחר שגורש מהמקלט שבו התנחל לטובת הניסויים שלו כדי לחפש מקום נקי יותר לקליטת הרשת האינטר-קוסמית שנדרשת כדי לתחזק את המחשב שלו...

גבעון: נער גבעות ברמ"ח איבריו ושס"ה גידיו. שמדבר המון, לכולם. לא גאון גדול, אבל זוכר המון ציטוטים מהתורה בעל-פה, וחי את אידאל ישוב ארץ ישראל בכל רגע. עזב את הלימודים לאחר שמאס בבורגנות ובשילוב בין קודש לחול שם (דיברו אנגלית בשיעור גמרא... למקצועות חול הוא לא נכנס בכלל) ומחפש מקום שבו יוכל לחיות על פי ערכיו ואמונתו בלי שתרדוף אחריו כל תרבות המערב. בעליה של זמבורה.

אגסי: הפלא הטכנולוגי המכונה בטעות 'מחשב' המצוי בבעלותו של חנן. אין הרבה דברים מבחינה טכנולוגית שאגסי לא מסוגל לבצע, וחנן מעריץ אותו ומחשיב את דעתו מאוד בכל תחום ועניין. אגסי (קריצה לחברת אפל- תפוח) הוא בעל אישיות נויירוטית וחושש מאוד מהטבע הפרמיטיבי ומפני השונים ממנו בכלל...

זמבורה: חיה תנ"כית קדומה המצוייה ברשותו של גבעון, אינטלגנטית מאוד ונשארת עם גבעון מפני שהיא סבורה שהוא חיית המחמד שלה. זמבורה נותרה ככל הידוע כיחידה מבני מינה והיא מחפשת לעיתים קרובות את החצי השני שלה... אחת לזמן מסויים היא בוחרת אדם, חיה או חפץ ומתאהבת בו, לרבות אגסי המבועת- שמהווה האקס שלה... זכתה לכינוי בזכות קולות הזמבורה שהיא מפיקה.

פרטים טכניים:

הפתיחה היא קומיקס ראשון מתוך שלושה שיהוו את ההקדמה לסדרה.

עם פרסומה, אעלה אתר (אולי אפילו תחת חסות של עולם קטן) שיאפשר תגובות, משובים, פידבקים ובונוסים למיניהם.
כרגע, הקומיקס מתוכנן לעלות על דפי עולם קטן לתקופת נסיון.
מבחינת סגנון עיצובי- ניסיתי משהו חדש ושונה כיוון שחשבתי שהוא יתאים יותר לתוכן של הקומיקס.

אני רוצה ואשמח לקבל משובים ותגובות מקהל הקוראים כדי לדעת מה רוצים לראות.
כפי שאתם בוודאי רואים, יש כאן פוטנציאל ענקי.
שיהיה לנו בהצלחה!

נ.ב.
את הקומיקס יצרתי בסיוע רב מצד ידידי הטובים אושרי מימון ואביץ מאיר.

חצילי המילניום!

שבוע שעבר הסתייים ושבוע חדש בפתח.

ההופעה ביום שלישי הייתה הספתח של השבוע מבחינת הופעות. אני ואחותי ענבל ניסינו להרים ערב שירה לקהל מבוגר של ירושלמים מארגון "בני ברית" שארגן סבא שלי שפעיל מאוד בקהילה הזאת. בדיעבד הסתבר שאנשים, כמו תמיד, באים בעיקר בשביל האוכל. היו כמה הרצאות מעניינות, למשל, הסופרת והמשוררת שירה בן דב, נכדתו של בנימין שטמפפר, ההוא מהשיר:
"בוקר לח בשנת תרל"ח... שטמפפר בא." משפחה ירושלמית עניפה שנמנית גם על מקימי העיר פתח תקווה.
חוץ ממנה הייתה גם הרצאה מרתקת של הסופר ומספר הסיפורים שמחה רז, שכתב וערך ספרי סיפורים על הבעל שם טוב, על הצדיק הירושלמי ר' אריה לווין והגאון הירושלמי ר' שלמה זלמן אויערבך.

בסוף הערב קיבלנו אני וענבל במתנה ספרים חתומים משניהם. אני התרגשתי.

אני חושב לעצמי עכשיו שאולי כדאי להזמין את שמחה רז לספר סיפורים בהפקות עתידיות של אראל... אולי גם את סבא שלי...

אה! ואם באראל עסקינן, הנה פוסט חדש שמדבר על מה אנחנו עושים שם לאחרונה ועל הפגישה הגורלית שלנו מחר...

ביום רביעי הגעתי לישיבה ליומיים (עד יום חמישי) ונשארתי לסדר מיוחד שנפתח בפני בעתניאל רק השנה עם הגיעי לשיעור ו'...
בעתניאל מועברים שיעורים בכתבי האר"י מפי הרב פדיה נגר לבחורים החל משיעור ו' ומעלה, וניתן למצוא שם גם אברכים מבוגרים, רמי"ם, ואף ראשי ישיבה ונשותיהם.
הרב פדיה הוא פנומן בתחום (כפי שהעידו עליו גדולים אחרים דוגמת הרב יוסף אביב"י) ורבים מגיעים במיוחד לישיבה כדי לשמוע ממנו שיעורים בתחום זה.
מדובר בחומר עמוק, מורכב ומרתק שקשה מאוד להבין ולרדת לשורשיו ללא הכוונה מסודרת (וגם איתה זה לא פשוט). מצאתי את עצמי יושב בשיעור ורק משתדל לסכם כל מילה על המחשב במשך כל השיעור כדי לא לאבד את המהלך... מה גם שההתרגלות לשפה הקבלית, אפילו אם יש לך היכרות בסיסית ומעלה כמוני, היא לא פשוטה בכלל. למרות זאת, נהנתי מכל רגע.

מאוחר יותר נסעתי לנגן באירוסין של ידידי וחברי בן גילי מתקופת הישיבה התיכונית במקור חיים, אלקנה בריס, עם ארוסתו מאלון שבות, טליה סולברג.

מעבר לכך שניגנתי ונהנתי, גם הרווחתי סכום לא רע, פרסמתי את עצמי ופגשתי לא מעט חברים.

השבוע סבתא שלי קיבלה התקף לב ואושפזה בבית חולים בתל- אביב, כך שאת השבת העברנו יחד עם סבא שלי בבית באפרת. לא היה קל לשכנע את סבא שלי, ניצול שואה עם עקשנות ידועה לשמצה, לעזוב את ביתו בחולון ולבוא לעשות שבת איתנו, אך בסופו של דבר, כמעט בנס (מי שמכיר אותו יודע) הוא הסכים, והייתה לנו שבת נפלאה.

זהו.

אני אצא לרוץ או אשב לעבוד...

בינתיים שיהיה לכולם שבוע טוב ומבורך, והרבה הצלחה באתגרים הרובצים לפתחנו עם סיום שנה זו והתחלת השנה החדשה!


לגבי הכותרת- סתם התחשק לי. מדי פעם בא לי מצב רוח כזה...