יום שני, 26 באוקטובר 2009

יצירה בין סתיו לחורף...

לא הייתי פה כבר שבועיים וחצי דומני... אינספור סיבות ועניינים, כשבראש ובראשונה הפקת חנוכה של אראל...

למי מכם שלא נוהג לפתוח לינקים בלשונית חדשה, מדובר בהצגת ילדים של תיאטרון סצנה בשיתוף עם חברת אראל המתגבשת בראשותי ובראשות שותפי אביץ ואושרי, כשהטוויסט המרכזי נוגע לשיווק- ההצגה יוצאת עם דיסק של כל ההצגה מוסרטת עליו, עם פרומו, פיספוסים, ראיונות בלעדיים ועוד...
עד כה, לא נראה לי שמישהו במדיה שלנו ניסה את זה- אז הרווח כולו שלנו :)

חוץ מזה, היה כיף להתחיל לעבוד באולפן ולראות שמה שהיה רק חלום לפני חודשים ספורים הפך למציאות. שתהיה זו התחלה טובה לכולנו!

בפוסט הזה ביקשתי את עזרת הצופים במציאת אורגן או סינטיסייזר במחיר טוב... ובכן... תודה לכל המאות שחיפשו- אחד מהשניים מצאתי! כן כן! החל משבוע שעבר יש לי אורגן Korg PA2X Pro דנדש! אני אעלה בקרוב תמונות של המפלץ המקסים, שכבר הספקתי להקליט אתו חלקים מההפקה ולהופיע איתו במופע פלייבק! (בינתיים תסתפקו בתמונות מהאתר הרשמי- הוא בדיוק אותו דבר שם...) אגב, מי שעדיין רוצה לעזור לי להשלים סט עם זה, מוזמן...

רק כדי שתשמעו, הנה שיר שהקלטנו בסיוע נדיב של האורגן שלי, וילווה את הפרומו ואת ההצגה של חנוכה וההצגות שיבואו אחריה!

גרישא פשישא ופרופסור נסה-ניש.

מלא עבודה, בלי יותר מדי ציוד מקצועי... אל תשאלו מה עברתי בשביל זה... אבל נראה לי שהיה שווה. אה... ותודה לבצי, התרנגולת של פרופסור נסה-ניש! לא היינו מצליחים בלעדייך!

עוד שני צ'ופרים בשבילכם... רקעים של תפאורה מההפקה:
שתיהן כבר הודפסו וצולמו- חוויה יפה בפני עצמה לראות את הציורים מהמחשב שלך הופכים לציור על בד ענקי...
עשיתי את שני האיורים בלחץ זמן עצום (בכלל, אני עושה בהפקה הזאת תפקיד של חמישה אנשים בערך...) וכנראה אשפר אותם בעתיד להדפסה מחודשת...

אם כבר בציורים עסקינן- הנה האיורים לסיפורו של אביר שש שבע ושמונה (בסדר הזה):

את האחרון אני אוהב יותר מהשאר. הראשון די התפקשש בגלל כל הלחץ ולשני האיור ממש היה כיף אבל הבאלנס של הצבעים קצת הרס... אבל אני עדיין אוהב אותם וגאה בהם... :)

אל תגידו שאני לא מדגם...

חורף טוב לכולם!

יום שלישי, 13 באוקטובר 2009

עדכון- פלייבק ושאר ירקות

וואו, הרבה זמן הייתי מנוטרל כאן... עד לפני שבועיים הייתי חולה בשפעת, ככל הנראה חזירים (לא בדקתי, אבל בינינו- מה זה עוד יכול להיות? זה מה שהולך עכשיו...)

קודם כל, קבלו את האיור האחרון שפורסם לסיפורו של אביר (פרק 5):

בכל מקרה, החגים עברו וחוזרים לשגרת עבודה.
אחרי שהלחנתי פסקול של שני שירים להצגת יחיד לילדים של טוביה רוזנפלד בשבוע שעבר, התחלתי עבודה יחד עם צוות אראל על הפרוייקטים לחורף.

אני עובד כרגע על פסקול ותפאורה להצגה לקראת חנוכה וכנראה יהיה לנו גם יום צילומים השבוע...

מעבר לכך, אנחנו חוזרים למופעי הפלייבק של אחרי החגים. הנה נוסח ההודעה:

הופעת תיאטרון הפלייבק השבועית של פונדק הבש"ט בשיתוף "קבוצת אראל" ו"תיאטרון סצנה".

הפעם סיפורי "אחרי החגים" שלכם... מה הבטחתם? מה קיימתם? מה לא הספקתם? ןמה תעשו החל ממחר בבוקר בטוח!

כרטיסים: 30 ש"ח
אצל עמיחי: 0507770384
הזמינו בהקדם, מספר המקומות מוגבל.

יום חמישי 15 אוקטובר 2009‏ בשעה 21:30‏
עד
יום שישי 16 אוקטובר 2009‏ בשעה 12:30
פונדק הבש"ט- רחוב יואל משה סלומון, נחלת שבעה, ירושלים.


הנה ההודעה הרשמית בפייסבוק.

וחוץ מזה, שיהיה לכולכם אחלה יום.

יום רביעי, 30 בספטמבר 2009

עידכונים מתחילת החודש...

וואו... אז איפה להתחיל? אולי בזה שחגגו לי יום הולדת בהפתעה במסעדה מקסימה בנס הרים, והאחיות היקרות שלי העלו את כל התמונות מהאירוע לפייסבוק...

אחר כך- שבת חתן לידידינו היקר צביקי נוימן, שהתחתן אתמול. הייתה שבת חברים נהדרת...

במוצאי שבת הלכתי להופעה של שלמה גרוניך בצוללת הצהובה בירושלים.
גרוניך, למי שלא יודע, הוא אחד האומנים המוערכים עלי ביותר באופן אישי, והמוזיקה שימשה השראה רבה עבורי בעבודות רבות של יצירת מוזיקה וצבירת מיומנות טכנית ותיאורטית במוזיקה בכלל.

הייתה הופעה נהדרת. מי שהיה בהופעות יודע שאחד הכיפים של האומן הווירטואוזי הזה הוא לשחק עם הקהל בקולות, להעלות אנשים לבמה ואף לנגן איתו יחד. הוא פשוט נהנה מהקהל והקהל נהנה ממנו.
איכשהו, גרוניך קלט אותי מהרגע הראשון בקהל והעלה אותי לשיר איתו את "בואי ילדה" שהיה מתוכנן לשיר אותו פעם אחת, אבל הוא כל כך התלהב שהוא ביקש ממני להישאר על הבמה ואז הוא ליווה אותי בקול שני... מאותו רגע במופע הוא זרק לי קומפלימנטים על קול שני כמעט בכל שיר ואף כיוון אותי לסייע לו עם קולות מאוד מסויימים במהלך חלק מהשירים. הייתה לי חוויה נהדרת, ובסוף המופע, שלמה התעניין וביקש ממני לשלוח לו שירים שלי במייל... :)

את יום כיפור עשינו אני וחברים מהשיעור בעתניאל בעיר תל אביב במקום שנקרא כך- 'המקום'- מרכז רוח ותרבות יהודית שממוקם במרכז העיר בפינת רחובות ברנר ואלנבי. ניגשתי לראשונה בחיי להתפלל תפילת כל נדרי וערבית של יום כיפור, פוסע בעקבות אבא שלי שעושה זאת כבר שנים רבות. התרגשתי מאוד, והתפילה הייתה מדהימה בזכות הקהל הרב שהתרגש איתי, דתיים ולא דתיים כאחד.
הייתה גם חוויה לראות את תל אביב עם חנויות סגורות ובלי מכוניות. רק אלפי אנשים על אופנים...
היה חזק, והיה נחמד לגלות מקום תרבות יהודית שנראה כל כך טוב... אולי אפילו נצליח לעשות שם הופעה פעם... ובעניין הזה, עיינו פוסט קודם לגבי הופעה שלי במוצאי שבת הקרוב...

חוץ מזה, אתמול הייתה חתונה ענקית של צביקי, והיום אני צריך להספיק לבנות את הסוכה, לעשות חזרות עם הלהקה, להפיק לטוביה רוזנפלד שיר ולסיים איור למקור לילדים... קטן עלי.. ;)

יום טוב לכולם, ובינתיים- חג שמח!

יום שלישי, 29 בספטמבר 2009

הופעה שלי בסוכות!

לכבוד חג הסוכות, החג שבו יוצאים מהבית אל הסוכה שבחוץ ומתחברים לטבע,החלטנו לארגן ערב של שירה בציבור תחת כיפת השמים.

במקום מוקף פרדסים וטבע,אבל מסודר ומאורגן,כמו שצריך.עם להקה מקצועית,סאונד איכותי,אנשים טובים

ואוירה שרק הטבע יכול לספק...

כל זה קורה במוצאי החג הראשון של סוכות ה3.10 החל מהשעה 21.30 ב"פרנויה" (המקום החדש לא איפה שהיה הישן) זה ליד מושב בצרה 5 דקות מרעננה

כניסה רק 40 שקלים הכניסה כוללת בירה ראשונה חינם!

הוראות הגעה:יורדים מכביש 4 במחלף הדרים בצומת הראשונה פונים שמאלה וישר עד הסוף.
מצורפת מפה למטה

חג שמח!

במוצאי שבת וחג ראשון של סוכות, 03 אוקטובר 2009‏ ט"ו תשרי התש"ע בשעה 21:30‏
עד יום ראשון, 04 אוקטובר 2009‏ ט"ז תשרי התש"ע בשעה 03:00‏
ב"פרנויה" ליד מושב בצרה 5 דקות מרעננה.

טלפון לבירורים:

0546252045


בואו בהמוניכם!

יום חמישי, 24 בספטמבר 2009

איור לסיפורו של אביר 4 + הסיפור מאחורי הסיפור...

אין לכם מושג איזה סיפור היה לי מסביב לאיור הזה ולקודם... העורכות באו אלי עם מכתב תגובה נזעם שתובע צנזורה על סיפור אלים מדי ולבוש לא צנוע מספיק... זה היה די מביך ודי מרגיז, כי אני משקיע המון מאמצים בסיפור, וחלק גדול מהאנרגיה פונה כדי לעמוד בסטנדרטים (המחמירים מדי לטעמי) שהוצבו. כאשר אני אכניס תכנים שאינם חיוביים לתוך סיפור, אעשה זאת במשורה כיוון שגם אני לא מאמין בבוטות לשם בוטות אלא אך ורק כדי לשרת מטרה חיובית כלשהי... גם עולם הערכים שלי נוגד אלימות או חוסר צניעות.
כנראה לעיתון זה לא הספיק וכמעט סגרו לי פרק. כתבתי מכתב תגובה ארוך ויסודי לעורכות, ולאחריו לא נותר להן הרבה מעבר להסכמה איתי. הבעיה העיקרית שבגנה לא היו בעיות עם הסיפור הראשון (שהיה אנמי יחסית) לסיפור השני, שהתבגר רק במעט, היא שככל הנראה הקהל של מקור לילדים הפך דתי יותר. לדעתי זה חבל מאוד, כיוון שלעיתון מקור ראשון עדיין יש פוטנציאל להפוך לעיתון איכותי- של כולם.

הנה המכתב (אשמח לשמוע תגובותיכם):

אם לומר את האמת, אין לי מושג אפילו איך להתחיל לענות כמו שצריך על המכתב הזה... אבל אנסה כמיטב יכולתי לזגזג בין המישור העקרוני למישור הספציפי.

ראשית, במישור העקרוני:

גם בסיפור הקודם היה עיסוק בעקיפין בסיטואציות קשות יותר. אני לא יודע אם אתן זוכרות אותו, אבל היו שם מפלצות, וקרבות, ועבדות, ואימה, ופחד, ואנשים (רעים, אז מה?) שמתים. היו.

והיה ילד אחד קטן עם חלום גדול שניצח את כל הדברים האלו.
הסיבה שכל הסיפור עבד היא שלא משנה כמה גדול הצטייר הרוע, הטוב ניצח לבסוף, בגדול.

מדובר ביסוד בסיסי של כל סיפור מאז שניסחו את העיקרון ביוון העתיקה לפני אלפי שנים...

לגיבור יש מושא תשוקה- ובדרכו עומדים כוחות אנטיגוניזם (התנגדות) חיצוניים ופנימיים. הסיפור הוא על ההתמודדות של הגיבור עם כוחות האנטגוניזם על מנת להגיע למושא התשוקה שלו. זו הנוסחה הבסיסית העומדת בבסיסם של למעלה מ 90% מהסיפורים שסופרו אי פעם.

השימוש בסיפורי פנטזיה (והסיבה שאני אוהב אותם כל כך עד כדי כתיבת סיפורים כאלו) נועד בין השאר כדי לספק הסתכלות (ביקורתית לעיתים) על העולם שלנו מחד, ומצד שני, להשאיר את ההסתכלות ברובד מנותק כיוון שמדובר בעולם אחר.

אני לא מזלזל בקוראים ולא מנסה לדחוף להם בכוח שום תוכן שלילי. ההפך הוא הנכון...
יש משפט שאומר: "כששחקן מתכונן לעלות על במה לפני קהל, הוא לא מציץ בווילון אל הקהל- כי הקהל הוא האלוקים שלו עכשיו, ובאלוקים אסור להסתכל". באותו מובן, לי ככותב יש הערכה דומה לקוראים שלי. וכמי שמנסה להיות אומן טוב- אני מנסה לגעת בהם.

בכל סיפור טוב חייב להיות משהו שיעורר עניין ויפתח את העלילה. סיפור שלא מעורר עניין הוא לא סיפור ששווה לקרוא, גם אם המסרים שלו הכי טובים שיש- אף אחד לא יקרא אותם, וגם אם יקרא, לא סביר שיושפע מהם.

דומני שהשכלתן להבין זאת לא פחות ממני כאשר פרסמתן את הסיפור הקודם, וכך גם הקוראים, במודע או שלא במודע, שהגיבו בהתלהבות והמשיכו לקרוא ולשלוח אלי תגובות נלהבות...

סיפורו של אביר הוא סיפור פנטזיה חינוכי. סיפורו של אביר 2 גם הוא סיפור פנטזיה חינוכי- רק בוגר יותר. הרגשתי שהקוראים של העיתון (ובוודאי אלו שעקבו אחרי הסיפור המקורי) בשלים יותר לסיפור כזה.

הילדים היום לא חיים בוואקום. רובם המוחלט נחשף לתכנים קשים יותר הרבה לפני שהתחיל לקרוא כתב בכלל ועיתון ילדים בפרט, הן בטלוויזיה והן באינטרנט. אני מאמין, שאם אתה רוצה ליצור תיקון (ולא אעמיד פנים שכל היצירה נעשתה למטרה אלטרואיסטית כזאת, ובכל זאת, יש בה מימד כזה) אתה צריך לדבר בשפה ובגובה העיניים של מי שאתה מעוניין להשפיע עליו. מספר שמחפש להשפיע לא מחפש איך לדחוף מסרים. הוא מחפש איך לספר סיפור טוב. המסרים שטבועים בו כבר יכנסו בכל מקרה.

את סיפורו של אביר אני רואה כיצירה שעומדת בתווך. מצד אחד, לא מנותקת לחלוטין מכל הקשר תרבותי (ואין מה לעשות, סיפורת פנטזיה היא לא משהו שהגיע מבית ישראל סבא, למרות הדמיון החלקי לחלק מסיפורי התנ"ך והמדרשים) ומהווה פילטר מרוכך מאוד עבור קוראים שנחשפו אל חומרים דומים- ומקבלים משהו שאולי נראה כמו ומרגיש כמו, אבל יותר נקי, יותר איכותי, והרבה יותר עמוק וערכי. מצד שני, הריכוך מאפשר גם לקוראים שכביכול שמנותקים מהעולם הזה, חשיפה מדודה, מרוככת ועדינה דרך סיפור איכותי שמאפשר לחשוף את הקורא ליופי בכלים של עולמות הדמיון בלי להשחית אותו.

במאמר מוסגר: למיטב הבנתי- מקור ראשון הוא לא בשבע. הוא מציע אלטרנטיבה ערכית לכלל הציבור בישראל ולא מחפש להיות עיתון מגזרי. אני מאמין בערך הזה ולכן מרשה לעצמי לכתוב תוכן שמתאים גם לציבור כללי ולא רק לציבור מגזרי קטן ומסוגר (שבכל מקרה לא מעוניין באמת במה שיש לעיתון בכלל ולי בפרט להציע)

אגב, רק לידיעה, על הסיפור הקודם קיבלתי הרבה משובים שמרוב ריכוך העלילה, נפגעה מאוד הדרמטיות שלו. (לא שזה יגרום לי להתפשר על עקרונות וערכים שהצבתי לעצמי בכתיבה...)



במישור הספציפי...

ראשית, כן. סער התבגר והוא לא חוזר להיות ילד בן 12-13 כמו בסיפור הקודם (ולא בן 10 כמו שכתבתם)

שנית, גם בסיפור הנוכחי הולכים להיות חלקים מאיימים ומפחידים.

שלישית. באופן כללי אני משתדל לצמצם את רמת האלימות הגלוייה למינימום גם בכתיבה, ומשאיר אותה לרוב ברמת רמיזות בלבד, שאפשר לפרש אותן לכאן ולכאן. יתכן מאוד (ובעניין הזה אני מסכים אתכן כעורכות) שיתכן והיה מקום להקל בחלק מהניסוחים, ועשיתי זאת עכשיו... העלמתי את ההרג לחלוטין מהפרק, ומכל הפרקים הבאים...

רביעית- לא יהיו יותר איורים בהן יראו דמויות לא לבושות.

מצורף כאן קובץ מתוקן של הפרק.

אני מקווה שבזה יסתיים העניין. כמויות כאלו של אנרגיה ועבודה לא מוצדקות בתשלום כל כך מינורי...

יום טוב, שנה טובה וחתימה טובה ובהצלחה.

העדפתי שלא לצרף את המכתב עליו נעשתה התגובה.

שאלו יהיו הצרות שלנו... -_0

חוזר לעבוד. יום טוב לכולם!