אוקי, הגיע הזמן להמשיך את המסורת של פוסט יום הולדת...
למי שלא זוכר, הנה
הפוסט מהשנה שעברה.
קצת באיחור, שנה חדשה החלה ואני בן 25.
אני מניח שאם הייתי כותב את הפוסט הזה בלי להסתכל באחד הקודם, הייתי מגלה שהרבה מאוד ממה שכתבתי שם רלוונטי גם השנה.
התקדמתי בחלק מהתחומים אז? בהחלט. יש דברים שלא השתנו משמעותית? וודאי. אני מניח שזה כך כל שנה... בחלק מהמטרות שאנחנו מציבים לעצמנו אנחנו עומדים ובחלק לא. העיקר הוא להמשיך לרצות ולהשתפר.
השנה הייתה טובה מאוד. היו בה הרבה הישגים ונקודות ציון חשובות בכל מה שאני עושה. הייתה להקה. הייתה הצגה למבוגרים ששיחקתי בה. היו שיעורים באיור. היו המון הופעות והמון פסקולים.
השנה הזאת גם ביגרה אותי בהרבה מובנים. כמו בכל צמיחה משמעותית, אי אפשר לצמוח באמת לפני שנופלים, וחוויתי לא מעט נפילות השנה... נפילות שאני יודע שאני מאמין שבסופו של דבר באמת הפכו אותי לאדם יותר טוב גם ברמה האישית.
אחת הסיבות שאנחנו מבקשים סליחה היא הרצון שלנו להשתפר ולהתקדם. לי יש לי הרבה על מה לבקש סליחה השנה...
סליחה מכל, כל מי שפגעתי בו, בין שאני זוכר ובין שלא, בין שהוא יודע ובין שלא. אשתדל שבשנה הבאה עלינו לטובה זה יקרה עוד פחות.
סליחה לאנשים שהמשיכו גם השנה לנסות לגמד אותי, להוריד את הערך שלי ולשלוט בי, ונכשלו. אני מצטער בשבילכם, אבל ככל שהזמן עובר אני רק לומד לזהות אתכם טוב יותר ולהתעלם מכם, והאמונה שלי בעצמי רק מתחזקת. אני מתפלל שבשנה הזאת תתחילו סוף כל סוף להאמין בעצמכם ולהיות מי שאתם רוצים באמת, ותפסיקו להיות צרי עין במי שמנסה לחיות באמת.
סליחה לאלו שהאמינו בי, והייתי שקוע מדי בעצמי מכדי לאפשר להם לתת לי. אני משתדל באמת לבנות כלים כדי לקבל את הטוב שלכם וזה לוקח לי זמן... אבל חשוב לי שתדעו שאני באמת מודה לכם מעומק ליבי, כי אין סיכוי שהייתי מצליח להתפתח עד לנקודת הזמן הנוכחית ואחריה בלי המילים והרצונות הטובים שלכם! תודה וסליחה שוב. אתם יקרים לי מאוד!
את הסליחה הכי קשה אני מבקש מעצמי, על כל הפעמים שמנעתי מעצמי, מכל תירוץ טיפשי שבעולם, לא להיות מי שאני באמת, לא לקבל את עצמי כפי שאני באמת ולא לאהוב את עצמי כפי שאני באמת.
אני הולך ומשתפר, ובעזרת ה', אני מאמין מקווה ומתפלל שאזדקק להתנצלות הזאת הרבה פחות.
תודה לכל מי שעוקב, מעודד, מחזק ומגיב למה שאני כותב! שתהיה לכולנו שנה נהדרת שבה כל משאלות לבנו יתגשמו לטובה!
אלעד.
