יום שבת, 5 בספטמבר 2009

חצילי המילניום!

שבוע שעבר הסתייים ושבוע חדש בפתח.

ההופעה ביום שלישי הייתה הספתח של השבוע מבחינת הופעות. אני ואחותי ענבל ניסינו להרים ערב שירה לקהל מבוגר של ירושלמים מארגון "בני ברית" שארגן סבא שלי שפעיל מאוד בקהילה הזאת. בדיעבד הסתבר שאנשים, כמו תמיד, באים בעיקר בשביל האוכל. היו כמה הרצאות מעניינות, למשל, הסופרת והמשוררת שירה בן דב, נכדתו של בנימין שטמפפר, ההוא מהשיר:
"בוקר לח בשנת תרל"ח... שטמפפר בא." משפחה ירושלמית עניפה שנמנית גם על מקימי העיר פתח תקווה.
חוץ ממנה הייתה גם הרצאה מרתקת של הסופר ומספר הסיפורים שמחה רז, שכתב וערך ספרי סיפורים על הבעל שם טוב, על הצדיק הירושלמי ר' אריה לווין והגאון הירושלמי ר' שלמה זלמן אויערבך.

בסוף הערב קיבלנו אני וענבל במתנה ספרים חתומים משניהם. אני התרגשתי.

אני חושב לעצמי עכשיו שאולי כדאי להזמין את שמחה רז לספר סיפורים בהפקות עתידיות של אראל... אולי גם את סבא שלי...

אה! ואם באראל עסקינן, הנה פוסט חדש שמדבר על מה אנחנו עושים שם לאחרונה ועל הפגישה הגורלית שלנו מחר...

ביום רביעי הגעתי לישיבה ליומיים (עד יום חמישי) ונשארתי לסדר מיוחד שנפתח בפני בעתניאל רק השנה עם הגיעי לשיעור ו'...
בעתניאל מועברים שיעורים בכתבי האר"י מפי הרב פדיה נגר לבחורים החל משיעור ו' ומעלה, וניתן למצוא שם גם אברכים מבוגרים, רמי"ם, ואף ראשי ישיבה ונשותיהם.
הרב פדיה הוא פנומן בתחום (כפי שהעידו עליו גדולים אחרים דוגמת הרב יוסף אביב"י) ורבים מגיעים במיוחד לישיבה כדי לשמוע ממנו שיעורים בתחום זה.
מדובר בחומר עמוק, מורכב ומרתק שקשה מאוד להבין ולרדת לשורשיו ללא הכוונה מסודרת (וגם איתה זה לא פשוט). מצאתי את עצמי יושב בשיעור ורק משתדל לסכם כל מילה על המחשב במשך כל השיעור כדי לא לאבד את המהלך... מה גם שההתרגלות לשפה הקבלית, אפילו אם יש לך היכרות בסיסית ומעלה כמוני, היא לא פשוטה בכלל. למרות זאת, נהנתי מכל רגע.

מאוחר יותר נסעתי לנגן באירוסין של ידידי וחברי בן גילי מתקופת הישיבה התיכונית במקור חיים, אלקנה בריס, עם ארוסתו מאלון שבות, טליה סולברג.

מעבר לכך שניגנתי ונהנתי, גם הרווחתי סכום לא רע, פרסמתי את עצמי ופגשתי לא מעט חברים.

השבוע סבתא שלי קיבלה התקף לב ואושפזה בבית חולים בתל- אביב, כך שאת השבת העברנו יחד עם סבא שלי בבית באפרת. לא היה קל לשכנע את סבא שלי, ניצול שואה עם עקשנות ידועה לשמצה, לעזוב את ביתו בחולון ולבוא לעשות שבת איתנו, אך בסופו של דבר, כמעט בנס (מי שמכיר אותו יודע) הוא הסכים, והייתה לנו שבת נפלאה.

זהו.

אני אצא לרוץ או אשב לעבוד...

בינתיים שיהיה לכולם שבוע טוב ומבורך, והרבה הצלחה באתגרים הרובצים לפתחנו עם סיום שנה זו והתחלת השנה החדשה!


לגבי הכותרת- סתם התחשק לי. מדי פעם בא לי מצב רוח כזה...

2 comments:

  1. אני פשי-אה צירת,(אפילו שאני בת 9...)

    אבל אתה שיא-שיא האומן!!!!!!!!!!!!!!!

    השבמחק
  2. תודה לך שנונה! את יכולה לעשות מנוי לבלוג ולעקוב מתי שתרצי! אני תמיד שמח לשמוע שאנשים נהנים ממה שאני עושה!
    :)

    השבמחק