יום רביעי, 29 ביולי 2009

בוקר העליה להר

יוצא להצטנן בשעות הלילה הקטנות.

לראות שועלים מהלכים בכרמים

חיות לילה בעינים בורקות. שבות לעת יום מעמל לילם.


להסות אל העולם. לטבול בו.

לשמוע זרימה חרישית

מקסם משכימי וותיקין


עומד זעיר

אל מול כל

זה.


ואני מודה

על שפארו עלי

ופארי עליו.


עוד קצת יותר משעה אני עולה להר הבית- אז קמתי וותיקין וטבלתי טבילה לחומרה במקווה. אני מתרגש לקראת העליה. בפעם האחרונה שעליתי זה היה בשמינית שלי. אני זוכר שדוד רובין הי"ד עוד היה עם בני המחזור שלנו שם. מאז לא עליתי עוד למקום שריד בית מקדשנו.

אני תפילה שיהיו לרצון אמרי פינו. לוואי תהא זו השנה האחרונה שבה נקיים את תשעה באב במתכונת האבל שלו.

אלעד.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה